קרה לך פעם שנתקעת על אדם מסוים שעזב? קשר שנגמר? חוסר יכולת להתקדם הלאה באופן חלקי או מלא?

מוכר לך המצב שבו דבר כלשהו הסתיים כמו עסק שנכשל, עבודה שפוטרת ממנה, זוגיות שנגמרה או מעבר למצב חדש ולא ידוע – ונתקעת באותה נקודה?

והאם באותה נקודה איבדת את החשק להמשיך הלאה, איבדת את הרגש, קשה לך להתחבר או להתנתק מהעבר?

בואו נסתכל על דוגמה – בחור החל במערכת יחסים עם בחורה. הם הכירו דרך חברים במפגש בפאב, וחיבבו אחד את השני. החליפו פרטים. כעבור כמה ימים הם נפגשו, והמשיכו לחבב אחד את השני – מצאו תחומי עניין משותפים והסכמות משותפות.

החלו להיפגש על בסיס קבוע. הבחור התחיל לרצות שזה יימשך. עברו חודשיים. לבחורה קשה עם העובדה שהיא פוסעת לעבר כניסה לזוגיות רצינית יותר. היא מדברת על זה עם הבחור ומציינת שהיא עברה כמה מערכות יחסים לא נעימות וקשות בעברה, ומפחדת מזה שהיא "נקשרת" ומתחילה להרגיש משהו כלפיו. קשה לה עם הרעיון שהיא "נכנסת למשהו". ההתלהבות הראשונית של הבחור מתערערת. הם מחליטים "לחשוב על הדברים" כמה ימים. כעבור כמה ימים הבחורה החליטה שזה לא מתאים. הבחור מתבאס, וגם היא. הבחור מוטרד מהעניין הזה במשך כמה ימים או שבועות. אפילו אם הוא מפסיק להיות מוטרד, החוויה הזאת נערמת על גבי עוד חוויות דומות מהעבר, ורק מרתיעות אותו יותר מקשר עתידי.החיים מרגישים פחות נעימים.

השאלה המתבקשת היא: מה גרם לבחורה לוותר על קשר שהתחברה אליו ושיכל לעשות לה טוב? מה גורם לבחור להישאר מוטרד, ואולי להיפתח פחות בעתיד?אנחנו יכולים להניח שבגלל מה שהיא עברה, הרגשות שלה "חסומים", וזו פשוט בעיה – שקשה לפתור אותה. אנחנו יכולים להניח שהבחור מבואס בצדק, וש-"יעבור לו". זה לא עוזר במיוחד. יש כאן עוד פקטור במשוואה.

במהלך חיינו אנחנו יוצרים דברים. לדוגמה, יצירת מערכת יחסים, לא משנה כמה קצרה או ארוכה, היא יצירה של פעילות כלשהי, הבאת הרעיון להגשמה וכו'.

כל יצירה מתחילה במה שנקרא "פוסטולייט" (Postulate). בשפה האנגלית, פוסטולייט משמעו שיקול או מחשבה כלשהי. במינוח מקצועי בתחום ה-Processing, פוסטולייט משמעו יצירה באמצעות מחשבה – החלטה או מחשבה על יצירה או עשייה. לא משנה כמה קטנה או שולית.

כמו בדוגמה לעיל, ההחלטה של הבחור לא הייתה עדיין חד משמעית, אבל לאחר שהוא והבחורה החלו להיפגש באופן קבוע הוא רצה שזה יימשך – כלומר יצר באמצעות המחשבה שלו המשכיות לקשר הזה – כלומר עשה פוסטולייט. כשאנחנו עושים פוסטולייט ואז פועלים לעבר משהו, הוא בדרך כלל קורה. טריוויאלי, נכון?

אבל, החלטות יוצרות, או פוסטולייטים שכאלה, הם דבר ערמומי. הם יכולים לשרת אותנו לטובה בתקופה מסויימת. כמו הבחור שהחליט לתת לקשר החדש הזה צ'אנס ולהתקדם איתו. זה בהחלט דבר שתורם לקיום של אותו בחור. זה עושה אותו שמח. אבל כעבור זמן, כשהבחורה מנתקת את הקשר, הפוסטולייט הזה כבר לא מתאים למצב העכשווי. נדמה לנו שההחלטה הזאת התבטלה לה כי המצב השתנה. זה לא המצב.

הנה עוד זווית לעניין – לילד אחד מאוד קשה להתעורר בבקרים לבית הספר. בכל בוקר אמא שלו באה להעיר אותו ומתאמצת מאוד בכדי להוציא אותו מהמיטה. בוקר אחד היא צריכה להוריד לו את השמיכה. בבוקר אחר היא שופכת עליו מים. הילד סובל וגם האמא.

בוקר אחד הילד אומר לעצמו, "היום אגיד לה שיש לי חום וכאבי בטן כדי שאוכל לוותר על בית הספר ולחזור לישון" (עושה פוסטולייט על מה שהוא הולך לעשות). האמא שומעת שבנה חולה ונותנת לו להישאר במיטה. היא מעניקה לו חום ואהבה, נותנת לו מרק, תה ותרופות. הילד רואה שהטריק הזה עובד. הוא מודע לזה שהוא משקר, אבל זה עובד בשבילו.

הוא משתמש בטריק הזה עוד כמה פעמים. אחרי כמה פעמים, פתאום באמת מופיעה לו שפעת וכאבי בטן. הוא שוכח שהוא אימץ את זה כשיטה לברוח שבית הספר. זה מתחיל להיות אמיתי, והוא באמת מרגיש לא טוב. הוא שוב לא הולך לבית הספר.שנים מאוחר יותר הוא תוהה מדוע יש לו אולקוס.

הוא שכח ששנים מוקדם יותר זה התחיל בהחלטה יוצרת, פוסטולייט, מטופש, שהוא היה מודע לו בזמנו.

מסתבר שפוסטולייטים שעשינו בעברנו נדבקים אלינו. הם קיימים במיינד (שכל) שלנו בצורת אנרגיה ממשית שאפשר למדוד אותה פיזית ובאופן מדעי.

ככל שהפוסטולייט נעשה מוקדם יותר מבחינה כרונולוגית, יש לו יותר השפעה מפוסטולייטים מאוחרים יותר, כמו לדוגמה, שכאשר אותו ילד מתבגר ורוצה להפסיק להיות חולה כי יש לו מבחני בגרות לעשות, הוא לא מצליח. זה נהפך למצב בלתי נשלט. הוא גם לא יזכור לוודאי שכל זה התחיל עם ההחלטה המטופשת לעשות את עצמו חולה כשהיה קטן.

אך עוד דבר מעניין קורה כשעשינו החלטה יוצרת כלפי משהו אך לא הצלחנו להשיג אותו בסופו של דבר: אנחנו נתקעים על אותו פוסטולייט או החלטה יוצרת ראשוניים, וקשה לנו להתקדם הלאה.

הבחור תקוע על הפוסטולייט ליצור את הזוגיות עם הבחורה, ולכן מוטרד. כך גם הבחורה תקועה על הפוסטולייט ליצור זוגיות עם האקסים הקודמים שלה, למרות שעבר זמן רב ואולי היא לא רוצה זאת יותר, זה לא עוזב אותה. קשה לה "להיפתח" או "להרגיש מחדש".

הבחור עשה פוסטולייט ליצירת זוגיות אך זה לא הצליח לו.

לסיכום, בגלל פוסטולייטים שהיו מתאימים למצבים בעבר אבל לא מתאימים להיום, אנחנו מאבדים את החשק, את הרגש ואת הרצון להתקדם ולעשות דברים שונים בחיים.

פתרון

מסתבר שאם נגלה את ההחלטות, את הפוסטולייטים החבויים האלו, יהיה אפשר לשחרר אותם בקלות. זה מה שעושים בקלירינג – שחרור חסמים מהתת-מודע.

איך מגלים יותר מה זה קלירינג ואיך אפשר להתנסות בזה?

צופים בכנס האונליין הקרוב שלי שמסביר מה הדרך לשחרר חסמים מהתת-מודע לתמיד, עם קלירינג, ועל הדרך להיפטר מחרדות, פדים, מחשבות שליליות, תקיעוּת ועוד.

לקבלת כרטיס מתנה ממני לכנס, לחצו כאן